בהתחלה היה מבול של מסרים בדואר האלקטרוני שהציעו לי להשיג את האושר על ידי הגדלת איבר המין שלי ושיפור כוח הגברא מה שיאפשר לי להשיג את נשות חלומותיי באמצעות פין מוגדל,גאה,זקוף ואיתן.

מיד התחלתי לחשוד בסביבה הקרובה,שמא יש בין האנשים עליהם אני סומך ואוהב מי שמלשין ומדווח על ממדיי והיכולות הארוטיות שלי.

אלא שעד מהרה הבנתי שנפלתי קורבן,כמו רוב המינויים לאינטרנט, למתקפה של דואר זבל שאינו מבחין בין גבר לאישה,בין מרשים לצנוע, בין מרוצה למודאג.

אך אם כך או כך נראה ברור לעין שגודל הפין מוסיף להיות מקור דאגה למספר רב של גברים, למרות המבול האינפורמטיבי וניסיונות אין ספור לשבור את האגדה המספרת בגדולת הגודל. ניראה לי שהמשפט הנבון "הגודל לא קובע" עדיין רחוק מלתקוע יתד בלב הגברי. ולראיה המספר האין סופי של פניות יעוץ לסקסולוגים,פסיכולוגים,פסיכיאטרים,רשתות אינטרנט אורולוגים ועוד.

והוכחה נוספת היא הכמות האדירה של תרופות פלא שבכוחן להגדיל את הפין.

  מדוע הדבר מעסיק אותנו?

בחברה המסורתית המתייחסת אל הפין כאל סמל האולטימטיבי של גבריות, ברור שיש לייחס חשיבות לגודלו. אולם בימינו אנו,כאשר המדע הוא כעין דת, איך קורה שעדיין ממשיכים להאמין באמונה הטפלה הזו? התשובה טמונה בחוסר אינפורמציה ובמרכיבי הטאבו שסובבים את נושא המין. וזאת למרות שמכנים את ימינו "עידן האינפורמציה".

מספר רב של גברים אינם יודעים כלל את גודל האיבר הנחשב לנורמאלי, הם מושפעים מההשוואות המופרכות עם איברים המופעים בסרטים ובחוברות פורנוגראפיים בנוסף קיימות הבדיחות השמות ללעג כל איבר קטן מ20 ס"מ  והרמיזות לנפלאותיו של פין גדול בטלוויזיה,עיתונים ופרסומות.

עלי להוסיף שכבר הכרתי אבות טמבלים המשווים את גודל הפין של ילדיהם עם זה של ילדים אחרים.

נוצרה בי ההרגשה שרוב הגברים היו מרגישים מאושרים יותר אילו היה להם איבר מין גדול יותר, גם אם שלהם נורמאלי.

בבסיס הרגשה זו קיים הפחד הבלתי מודע לא להיות מספיק גבריים, לא למצוא חן בעיני בת הזוג...אבל האם בטוח שיש קשר בין הפחדים האלה לבין מה שמרגישה בת הזוג?

וכל זאת למרות שיש אין סוף הוכחות מדעיות שגודלו של האיבר הגברי (במימדים רגילים) אינו משפיע על העינוג המיני של הזוג.

אובססיה של גברים?

כששואלים בנות זוג על החשיבות שהן מעניקות לגודל האיבר רובן משיבות שאינן מייחסות לכך חשיבות רבה, אלא אם כן הפין קטן מאוד. נראה לי שיש מרכיבים חשובים יותר בעינוג המיני מאשר גודל הפין.

מניסיוני אני יודע שנשים אינן בוחרות את בני זוגן לפי גודל הפין כי אם בשל תכונות מסוג אחר כגון משיכה גופנית, מעמד סוציו-כלכלי, נחמדות,יכולת תמיכה רגשית,חברות ועוד.

להערכתי אובססיה זו היא כמעט רק נחלתם של הגברים. במקרים של גודל נורמאלי התלונה, אם ישנה כזאת, לא באה מהאישה, אלא דווקא מהגבר החי בהרגשה שהוא חייב פין גדול יותר.

   אז...מתי יש בעיה?.

כפי שניסיתי להסביר למעלה הבעיה איננה בגודל האיבר המסוגל לספק את בת הזוג ,אלא בתפיסה המוטעית של פין קטן באופן לא רגיל.

אורולוגים וסקסולוגים מקטלגים את רוב הגברים הנורמאלים שאינם מרוצים בקטגוריות הבאות:

            ·         פין רגיל המתאים לתפקידיו.

            ·         פין בגודל רגיל אצל אדם מאוד גבוה הגורם לדיספרופורציה.

            ·         פין רגיל המוסתר בשל עודפי שומן,שכיח בין שמנים מאוד.

            ·         פין רגיל שחלק גדול מהעורלה הוצא בזמן הברית מילה.

תפיסה מוטעית זו של פין המתאים לפונקציות המיניות  שלו יוצר לעיתים הערכה עצמית נמוכה ותסביכים...ואילו באמת מהווים בעיה.

בעיקר אם לוקחים בחשבון שגודל האיבר הוא מתנה בלתי הפיכה של הגנטיקה.

לדאוג בשל דברים שאיננו יכולים לשנות ניראה רעיון לא מבריק במיוחד. עדיף ,ללא ספק, להפנות

אנרגיות אילו לכיוון של קבלה עצמית.

   אבל מהו הגודל של הפין הנחשב לנורמאלי?

מחקרים שנעשו לאחרונה  קובעים שאורך חציוני של פין במצב של זקפה הוא 13,58 ס"מ וההיקף הוא של 3,82 ס"מ. נמדדו איברים של 582 גברים בגילאים בין 22 ל 75 שנים. בעקבות עבודות אילו השתנו הקריטריונים של מה שמכונה micro penis  או פין פתולוגי שהיה בעבר עד לגודל של 9,3 ס"מ וכעת מדברים על פין שמתחת ל7,1 ס"מ.

רוב הגברים הם בעלי פין שתואם את הפונקציה המינית (מדברים על כ95 % מהאוכלוסייה הזכרית ). וכ80% מהגברים הם בעלי איבר בגודל הנע בין 11 ל 16 ס"מ.

כאן יש מקום להזכיר שגודל הפין כשאינו במצב של erection   אראקציה (זקפה) אינו רלוונטי,שכן כשהוא במצב זקפה הוא ממלא את תפקידו המיני.

  מתי הגודל הוא באמת בעיה?

אפשר להתייחס לגודל בעיתי כשהפין בזמן זקפה אינו מגיע ל 7 ס"מ, איבר בגודל כזה מכונה micro penis.

גודל כזה הוא תוצאה של בעיה הורמונאלית או גנטית ובחלק גדול מהמקרים מגיב טוב לטיפול הורמונאלי.

יחד עם זאת השוק מוצף במוצרים המבטיחים יעילות בהגדלת הפין ומהווים חלופה לכירורגיה באופן "זול ובלי כאבים".

האמת היא שהפעולה הכירורגית היא השיטה היחידה המבטיחה תוצאה מבוקרת ויעילה,כאשר הסיכון הינו סיכון רגיל כמו בכל התערבות כירורגית. הניתוח בדרך כלל אורך כ45 דקות, אבל תקופת ההחלמה היא כ 4-6 חודשים, תלוי באדם.

ההגדלה הממוצעת בפעולה כירורגית היא של כ 4-5 ס"מ.

ברור שישנם גם סיכונים, בנוסף לאלה הקיימים בכל ניתוח ( נדירים ביותר), של פגיעה באיברים קרובים, העדר או הקטנת הרגישות ועוד.

     לסיכום

כפי שניסיתי להסביר, רוב המקרים של חוסר שביעות רצון מגודל הפין יכולים להיפתר על ידי הכוונה סקסולוגית נכונה. הכוונה זו יכולה להיות מועילה לא רק במקרה של שיפור הערכה העצמית -  לכוון את האדם לקבל את עצמו כפי שהוא, אלא גם בייעוץ בזמן קבלת החלטות  אם יש צורך בפעילות רפואית כלשהי.

ובנוסף לכל: במקום לחשוש ולדאוג כל כך בשל גודל האיבר אולי כדאי לשקול להפנות את האנרגיה לפעולה מכוונת לגלות מה מרגש את בת הזוג, מה גורם לה סיפוק, מה מרתיע אותה ומה עוזר לה להגיע לקלימקס. ואז תגלה שהזמן המוקדש להתחשבות בבת הזוג יעיל יותר מכל תכסיס בכיוון אחר.