היום, יום כלשהו בקיץ הנחמד הזה,
קמתי עם רצון להגיד מספר משפטים שהבנתי על עצמי,
וזאת עם הצלילות המנטאלית שנדמה לי שיש לי
ועם הכושר הפיזי שנדמה לי שאוזל.

קמתי עם רצון להגיד מספר משפטים שהבנתי על עצמי,
וזאת עם הצלילות המנטאלית שנדמה לי שיש לי
ועם הכושר הפיזי שנדמה לי שאוזל.

(תקציר של הרצאה בסמינר "4 שיחות על אושר")

 כפי שהערנו בפגישתנו הקודמת, הציפיות הבלתי ריאליות הן ממלאות תפקיד מרכזי במכשולים בדרך אל האושר.
הנמכת הציפיות, או נכון יותר, התאמת הציפיות לעצמי ,אין פרושה להוריד את הראש, לוותר או לקבל את דין המציאות מבלי להיאבק על כלום.

(מספר תובנות על המכורים לאינטרנט )

ענת (כן,ברור,שם בדוי) היא גברת במיטב שנותיה, בעלת השכלה אקדמית, משכילה ואם לילדים.
לאחרונה חוותה פרידה כואבת ובלתי צפויה . מוטי,אישה, קם יום אחד וכמעט
בלי דיבורים, עזב את הבית.
מבולבלת ,מושפלת וחסרת כיוון, פנתה אלי.
היא מספרת לי שמבלה חלק ניכר מלילותיה ורוב שעותיה בסופי השבוע דבוקה למסך המחשב. קצת צ'אט,קצת אתרים פורנו גרפים ולא מעט אתרים הקשורים למקצועה ולתחביבה.
המחשב הפך להיות חבר,שותף ושומר הסודות הכמוסים ביותר של ענת.
ולא רק שלה. חיי האדם בחברה המערבית קשורים יותר ויותר לאינטרנט,לרשת ולמחשב.

ולא לחנם נעצב על ליבו המלאך

י"ל פרץ

המדור מתלבט אם ואיך לסלוח

כעת זמן סליחות.
מידה יפה ומכשיר לפורקן פסיכולוגי ממדרגה עליונה.
מי שמצפה לכתבה המשבחת את הסליחה והשכחה, פשוט טעה במדור. בימים אלה מרבים להופיע היועצים למיניהם הממליצים בהתלהבות על שני האחים התאומים: סליחה ושכחה.

ממש בימים הקרובים יהיה לנו יום הולדת מספר 5769.
אם נתעכב מעט לחשוב, 5769 הוא גיל לגמרי לא פשוט.
נכון,אני עדיין לא זקן בן 6000. אבל גם לא ילד בן 2300.
ומשבר גיל ה-4000 הוא מזמן מאחורינו.

"האושר אינו קיים..." על כן לאחל למישהו שיהיה מאושר אין זו אלא תמימות טיפשית.
אבל זהירות ,רבותי ההורסים, יתכן ש ה-אושר איננו דבר ממשי, אבל מה שלבטח קיים הם ה"אושריקים", אלה הם רגעים זעירים של אושר שהם המרכיבים של האושר הגדול.

(ללב יש הגיון שההיגיון אינו מבין)

אנחנו נפגשים פעמיים בחודש. בקביעות כבר מספר שנים. היא מצליחה בתפקידה. אישה בשנותיה השלושים המאוחרות, אסרטיבית, מנוסה ובעלת בטחון עצמי.

עד לפני זמן לא רב, כל חייה היה עולם העבודה. משם כל "חבריה" ולשם הפנתה כל מרצה.

אחרי תהליך ממושך של יעוץ איתי, כעת היא מתחילה בצעדים הראשוניים ומהוססים של זוגיות מאוחרת. עם תקווה לילדים,שותפות ועם הרבה מכשולים בדרך. מתחילה להבין שזוגיות, אהבה, תכנון משפחה, כל אלה לא תמיד מסתדרים עם הכללים הקשוחים של משנתה הסדורה.

שללב יש היגיון שההיגיון לא מבין.

לקבל את מגבלותיי ואת פגיעותיי בלי כעס

לא לכפות את דעתי ולא להסכים לכפיה

לאמור "לא" מבלי להרגיש אשם ולאמור "כן" רק כשאני רוצה

(על ידידות ואיך לשמור אותה)

יהושע בן פרחיה אומר:

עשה לך רב,
וקנה לך חבר,
והוי דן את כל האדם לכף זכות.

(קווים לדמותו של הקונה הכפייתי)

בן זומא היה אומר:
איזהו חכם?
הלומד מכל אדם...
איזהו גיבור?
הכובש את יצרו...
איזהו עשיר?
השמח בחלקו.
איזהו מכובד?
המכבד את הבריות...
(מסכת אבות, פרק ד', משנה א')

כדרכי אני מבקש מאלה המבקשים להתייעץ איתי שיכתבו לי מספר מלים. אני מאמין גדול בכוחה של המילה הכתובה. האדם יושב מול הנייר או מול המסך וחייב לסדר את מחשבותיו, לברור את מילותיו ולחדד את הסוגיה.
הכתיבה מאפשרת למקד.
אין כלי יעיל יותר לפתרון שאלות מהניסוח הנכון.

עמרם הוא נועץ ותיק. בריא,חיוני ונושק לגיל השמונים. נפגשנו במעגלים שונים של חייו. ניכרת בינינו סימפטיה ותקשורת זורמת וכנה.
ביקשתיו שיתאר לי באיזה שלב של חייו הוא מרגיש שהוא נמצא.
לאחר שקבלתי את אישורו, שיניתי את השם ואני מביא את מכתבו כלשונו:

הציפיות הבלתי ריאליות הן ממלאות תפקיד מרכזי במכשולים בדרך אל האושר.
הנמכת הציפיות, או נכון יותר, התאמת הציפיות לעצמי ,אין פרושה להוריד את הראש, לוותר או לקבל את דין המציאות מבלי להיאבק על כלום.

דאגה בלב איש ישיחנה (משלי י"ב כ"ה)

ראשית בואו נפריד בין המונח המקובל לחץ לבין המונח מתח.
לחץ ,לצורך דיונינו, הוא תגובה בריאה וטבעית לשינויים המתרחשים בסביבה. מינון נכון ומתאים של לחץ יעזור לנו להתמודד עם התמורות שכל הזמן קורות בעולמינו.

תעזבו את כל הקטע השיווקי. אל תתיחסו לנידנוד של הבנקים וחברות המשקאות שעושות מכל אירוע קרדום לחפור בו. תתעלמו מהדרישה השערוריתית של תשלום עבור צפייה, החמדנות הזו שעושה מכל חגיגה עממית מקור של מצלצלים ורווח חסר בושה (ועוד אומרים לנו"זה לגיטימי" "אין לי טענות לבעלי הזכויות").

על הדבש ועל העוקץ
על המר והמתוק
נעמי שמר

לפני מספר ימים היה לי (חגגתי?) יום הולדת. אני יודע שמנקודת מבט של ההתרחשות הקוסמית אירוע זה הוא בעל חשיבות זניחה ביותר.
ובכל זאת גרם לי למספר הרהורים.

הכבד שלו מרוסק בשל הליתיום שמיטב הפסיכיאטרים סבורים שעוזר לו למצבי רוח הדיכאוניים או הנלהבים שתוקפים אותו חלופות. עם בנו הבכור שעובד איתו במשרד כמעט ואינו מדבר, ודאי לא על תכנים שאינם קשורים לעבודה. יש לו מאהבת צעירה הסוחטת אותו רגשית וכספית.

מי שרואה אותו יורד מהמרצדס השחורה, עם לוחית רישוי קונסולארית ממדינה אקזוטית, עם סוללת הטלפונים הסלולרים, עם הנעליים המבריקות והשעון התואם -  בטוח יחשוב ש ש' הוא התגלמות ההצלחה והסיפוק. הוא  משדר זאת ואפילו אומר שהוא מרגיש נפלא.

בעולם בו יש יותר ויותר אנשים בודדים מוקפים בהמון, כשהמשפחה מאבדת את מרכזיותה,כשמתרבים הגירושין, הפרידות ודיכאונות  הניכור, יש יותר ויותר אנשים המתפתים להאמין שהאהבה תפתור הכל ותגיש להם את האושר בקערה של תותים עם קצפת.

(קטע הרצאה בסמינר של מכון צוות: ארבע שיחות על אושר)

נדון היום בניסיון האישי בדרך להשגת אושר. האמירה בת אלפי שנים של רבי הלל הזקן ( שלעיתים נראית לנו שחוקה מרוב שימוש אבל בעיני שומרת עדיין על הרעננות של דברי האמת), יכולה לשמש לנו כהכוונה.

אם אין אני לי, מי לי?

(המדור מתלבט אם ואיך לסלוח)

כעת זמן סליחות.
מידה יפה ומכשיר לפורקן פסיכולוגי ממדרגה עליונה.
מי שמצפה לכתבה המשבחת את הסליחה והשכחה, פשוט טעה במדור. בימים אלה מרבים להופיע היועצים למיניהם הממליצים בהתלהבות על שני האחים התאומים: סליחה ושיכחה.

(מסתבר שטקסט זה הוא כמו לאכול פיל: יש לנגוס חתיכה חתיכה)